שיטת הקבברי מייצגת חוט תרבותי רציף משחר התקופה הניאוליתית ועד לשולחן המודרני. עדויות ארכיאולוגיות מאתר גאדאצ'רילי גורה (Gadachrili Gora) מוכיחות כי כבר בשנת 6,000 לפנה"ס, הגאורגים הקדמונים שלטו באלכימיה של ייצור היין בתוך כדי חרס גדולים
PNAS: יין ניאוליתי מוקדם מגאורגיה. בשנת 2017, צוות מחקר מצא שרידי חומצה טרטרית — 'טביעת האצבע' הכימית של היין — בכדים אלו, מה שהעניק לגאורגיה את התואר הרשמי של 'ערש היין'
נשיונל ג'אוגרפיק: ייצור היין העתיק בעולם נמצא בגאורגיה.
הכלי עצמו הוא יצירת מופת של הנדסה פרהיסטורית. הוא נבנה בעבודת יד מחרס עשיר במינרלים ונשרף בכבשנים ענקיים במשך ימים בטמפרטורות של 900 מעלות עד שהלהבה הופכת לכחולה-לבנה
סוכנות היין הלאומית של גאורגיה: שיטת הקבברי. צורתו האובלית הייחודית מכוונת מדעית לכוחות הטבע: הבסיס המחודד מאפשר לשאריות ולחרצנים — מקורות לטאנינים נוקשים — לשקוע עם מינימום מגע, בעוד הגוף הרחב מקדם זרמי ערבול טבעיים במהלך התסיסה. הקבורה באדמה שומרת על טמפרטורה יציבה של 13-15 מעלות
Wander-Lush Blog: איך בונים קבברי גאורגי.
בניגוד לייננות המערבית, שיטת הקבברי מחבקת את ה'דדה' (Deda - אמא): הקליפות, הגבעולים והחרצנים נשארים במגע עם היין במשך חמישה עד שישה חודשים
אונסק"ו: שיטת ייצור יין מסורתית בקבברי. היין עובר תסיסה ספונטנית באמצעות שמרי בר, ללא תוספות כימיות. תהליך זה מעניק ליין את צבעו הענברי המרהיב ומבנה טאני עוצמתי שאין לו אח ורע בעולם היינות הלבנים המסורתיים. בשנת 2013, אונסק"ו הכיר בשיטה זו כמרכיב במורשת התרבותית הבלתי מוחשית של האנושות, תוך אישור שהקבברי אינו רק מכל — הוא פעימת הלב של הנשמה הגאורגית.