תושתי היא חבל ארץ הררי מבודד בצפון-מזרח גאורגיה, השוכן על המדרונות הצפוניים של הקווקז הגבוה בגבהים שבין 1,900 ל-4,490 מטר מעל פני הים. זהו אחד האזורים המיושבים המבודדים ביותר באירופה, המוגדר על ידי כרי דשא אלפיניים בתוליים, יערות ליבנה ואורן הצומחים בגבהים יוצאי דופן (עד 2,650 מטר), וערוצי נהרות עמוקים. התרבות המקומית עוצבה על ידי מאות שנים של הישרדות ונדידה עונתית של בעלי חיים בקצה העולם המיושב.
בני ה'תוש' (Tush), המתגוררים בעמקים אלו מאז ומתמיד, שומרים על מסורת עתיקה של נדידת צאן (Transhumance). מדי שנה, הרועים עוברים מאות קילומטרים בין מרעי הקיץ הגבוהים בתושתי למרעי החורף הנמוכים במישורי קאחתי. מסע זה, בעקבות מעגל עונתי קבוע, העניק להם את הכינוי 'שבט שלוש הארצות'. רועים, מלווים בכלבי רועים קווקזיים וסוסים תושתים חסונים, מעבירים עשרות אלפי כבשים במעברי הרים בוגדניים במסע שיכול להימשך שבועיים.
הגישה לתושתי היא אגדית בקושי שלה. האזור מחובר לשאר גאורגיה רק דרך מעבר אבאנו — דרך עפר בוגדנית המטפסת לגובה 2,826 מטר, הנחשבת לאחת הדרכים המסוכנות בעולם. הדרך עבירה רק מתחילת יוני ועד סוף ספטמבר. בשאר השנה, תושתי מנותקת מהעולם, והגישה היחידה היא במסוק. בידוד עונתי קיצוני זה שימר תרבות של טוהר יוצא דופן.
המורשת האדריכלית מגולמת במגדלי אבן מדיאבליים ובכפרים מבוצרים שנבנו בשיטות בנייה יבשה. כפרים כמו אומאלו (Omalo), דארטלו (Dartlo) ושנאקו (Shenako) עומדים כמוזיאונים חיים של אדריכלות הררית מסורתית. באומאלו ניצבת מצודת קסלו (Keselo) מהמאה ה-16, ששימשה כמקלט קולקטיבי בזמן מלחמה. דארטלו, שהוכרזה כשמורה אדריכלות, נראית כאילו הזמן עמד בה מלכת עם בתי האבן והמגדלים המשתלבים בנוף.
החיים הרוחניים בתושתי מוגדרים על ידי 'חאתי' (Khati) — מקדשי אבן קדושים המשלבים אמונות נוצריות עם מסורות פגאניות עתיקות. הגישה למקדשים אלו מוגבלת, ולנשים לרוב אסור להתקרב אליהם. פסטיבל ה'אטנגנובה' (Atengenoba), המתקיים 100 ימים אחרי חג הפסחא, הוא שיא החיים הקהילתיים, וכולל טקסי בירה קדושה (אלודי), קורבנות צאן ואת טקס ה'קורבגלה' המרהיב — מגדל אנושי של חמישה גברים העומדים זה על כתפיו של זה.
המטבח התושתי משקף את הכלכלה הפסטורלית. גבינת ה'גודה' (Guda) היא המוצר המפורסם ביותר, המיושנת בשקי עור כבש ומצטיינת בארומה חזקה וטעם חריף וייחודי. ה'קוטורי' (Kotori) הוא ה'חצ'פורי' התושתי, העשוי מבצק דק במיוחד וממולא בגבינה וחמאה תושתית משובחת. הפארק הלאומי תושתי, שהוקם ב-2003, משתרע על פני שטח עצום ומשמר מגוון ביולוגי נדיר, המציב את האזור ברשימת ההמתנה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
